כיצד לבשל נכון?

אם נכנסתם לכאן, סביר מאוד להניח שאתם אוהבים בישול ורוצים להפוך את החוויה למעצימה יותר.
אז הבאנו לכם מספר טיפים שימושיים במיוחד כדי שהחוויה הקולינרית תהיה איכותית בהרבה.

בישול איכותי אפשרי גם ללא סדנה

המלחת בשר - 
המלח מוציא מהבשר את המיץ ומעכב השחמתו ולכן רצוי להוסיף מלח רק באמצע הבישול.
כאשר אנחנו ממליחים בשר טרם הבישול זמן הבישול הופך ארוך יותר והבשר הופך פחות עסיסי.

מספר טיפים לבישול עם יין - 
*אם במתכון שלכם יש לעשות שימוש בחומץ או במיץ לימון, נסו להחליף אותם ביין, כך יתקבל טעם פחות חומצי ויותר מעודן.
*ניתן להקפיא את היין שנותר מן הארוחה בתבניות קרח קטנות ולשמור למשימות בישול עתידיות. ולא, אנחנו לא מתכוונים ליצירת קרטיב ענבים.
*יש כאלה שחושבים שצריך יין סופר איכותי לבישול ומנגד את מי שחושב שניתן להשתמש ביין ירוד. האמת (כמו רוב הדברים בחיים) נמצאת בין לבין - אם היין מתאים לשתיה הוא מתאים גם לבישול. ובאותה נשימה נוסיף, תטעמו את היין טרם הכנסתו לתבשיל על מנת לוודא שטעמו וריחו טובים.
*האלכוהול אמנם מתאדה במהלך הבישול, אבל טעמיו מתרכזים. יין בעל טעמים עזים עשוי להשתלט על המנה. חשוב לדעת! ליין לוקח זמן להעניק את טעמו לתבשיל ולכן נחכה כ-12 דקות לאחר הוספת היין לתבשיל לפני שנטעם ממנו ורק אז... נחליט אם להוסיף עוד.

אפייה עם חסכון בקלוריות אפשרית בהחלט

טיפים לחסכון בקלוריות בבישול ואפיה - 
במתכונים שכוללים אגוזים או שקדים (למשל בסלטים), כדאי להחליף, לפחות את חלקם, בפירות טריים.
תמיד מומלץ להחליף מוצרים עתירי שומן במוצרים דלי שומן, לדוגמה: במקום להשתמש בגבינת שמנת 30%, כדאי להשתמש בגבינת שמנת 5%.
במקום מיונז אפשר ורצוי להשתמש ביוגורט, או לפחות להחליף חלק מכמות.
העדיפו אכילה של ירקות על פני פירות. בפירות יש הרבה סוכר, ולכן הערך הקלורי שלהם גבוה מערכם הקלורי של הירקות.
וותרו על משקאות ממותקים, גם על מיצים טבעיים, שמכילים המון קלוריות. תמיד עדיף לשתות מים.

טיפים לטיגון נכון -
עדיף לטגן עם שמן סויה ולא עם שמן זית, כיוון ששמן זית נשרף בטמפרטורה נמוכה, והוא עלול להישרף עוד לפני שהאוכל יגיע לדרגת הטיגון הרצויה לנו.
חום לא נכון של שמן הטיגון, עלול לגרום למאכלים המטוגנים לספוג שמן ולהיות שמנוניים מידי. כדי לוודא שהשמן מוכן לטיגון, מטפטפים טיפת מים או טיפת בלילה אל תוך השמן. אם נוצרות בועות קטנות, סימן שהשמן חם ומוכן לטיגון. אם הבועות מתיזות מאוד, השמן כנראה חם מדי.
כדאי להכניס לשמן חתיכת גזר טרי בתחילת הטיגון והחליפו מדי פעם במהלך הטיגון. הגזר עוזר בהאטת קצב התחמצנות השמן ושומר עליו צלול למשך יותר זמן.

סוגי בירות - איך ניתן להבדיל?

עולם הבירה הוא עולם מלא בטעמים, ארומות, צבעים ומבשלות. סוגי בירה ניתנים לחלוקות שונות, כאשר ישנן שתי משפחות בירה מרכזיות - האייל והלאגר, אך בתוכן קיימים תתי-סוגים רבים נוספים ולכל אחד אלמנטים ייחודיים המשפיעים על סגנון הבירה.

בירות, ידוע כבילוי אהוב אצל הישראלי הממוצע

עוד קודם לחלוקת סוגי הבירות, ישנם מספר אלמנטים אשר משפיעים על סגנון הבירה. ניתן לחלק את סוגי הבירה גם לפי קטגוריות אלו:

מראה: המאפיינים הוויזואליים שניתן לראות בבירה – צבע, צלילות, סוג ה"ראש" (קצף).

ארומה: הארומה של בירה נוצרת לפי סוג הלתת שהיה בשימוש, תהליך התסיסה, חוזק וסוג הכשות ועוד.

טעם: מאפייני הטעם של בירה הם מורכבים ומגוונים, מומחי בירה מתייחסים אליהם כפי שמתארים יינות איכות.

ה"פה": הכוונה היא לתחושה שהבירה משאירה בפה, תחושה שכוללת את סמיכות הבירה, רמת התסיסה (בועות), תחושת קלילות או כבדות וכן הלאה.

חוזק: כמות האלכוהול בבירה.

נושאים נוספים אשר משפיעים על האלמנטים שתוארו להלן הם מיקום התסיסה (עליונה או תחתונה), טמפרטורת התסיסה והתרבות השמרים.
אייל מהווה את אחת משתי משפחות הבירה המרכזיות. האייל הוא שם כללי לסגנונות בירה שונים ומגוונים הנפוצים בעיקר באירופה.

סוג הבירה הנפוץ ביותר בעולם כיום הומצא באזור העיר פילזן (צ'כיה כיום) ולכן נקרא גם פילזנר. סוג זה מתאר את רוב הבירות שנמכרות כיום בבקבוקים מסחריים בישראל ובעולם. זוהי בירה אשר מותססת בתהליך תסיסה תחתונה המייצר בירות בהירות וצלולות יותר.

מודעה ישנה לבירה אמריקאית

בירות מיוחדות
קטגוריה מיוחדת ונדירה זו כוללת בירות שלא עונות להגדרה של אייל או לאגר, אלא כוללות מרכיבים מיוחדים, או שאינן כוללות מרכיבים מסורתיים אחרים:
למביק: בלגית, עם שמרים מיוחדים, יישון ארוך וטעמים ייחודיים.
אייל זרעי דלעת.
בירות שמפניה: מתיישנות כמו שמפניה (בבקבוקים).
קולש: אייל דומה מאוד ללאגר, מעודנת, רק מאזור העיר קלן.
אלטביר: אייל שעובר יישון בטמפרטורה קרה, קטיפתית ופחות פירותית.
ראוכביר: בירת לאגר גרמנית, כהה ומעושנת.
בירות מעושנות.
בירות עם מרכיבי פרי.
טריפל / מחוזקות: יוצרו בעבר במנזרי בלגיה, כוללות שימוש בתבלינים וחומרים נוספים לטעמים עשירים ומורכבים. אחוז אלכוהול גבוה.

לסיכום, ישנם הרבה סוגים של בירות והטעם משתנה מאחד לאחר וכמו כן יש בירות שלהן טעם נרכש
תמיד מומלץ לנסות כדי להגיע להבנה מה הבירה המועדפת עליכם! Cheers!

על ייצור יין

איך מייצרים יין?

כבר בעבר הרחוק גילה האדם שאם לוקחים פרי מסויים, סוחטים אותו ונותנים למיץ לעמוד כמה ימים או שבועות מתקבל משקה, שיש לו תכונות אחרות וטעם שונה מאשר למיץ הפירות הרגיל.
ההגדרה הפשוטה ביותר ליין היא מיץ ענבים שתסס, וכתוצאה מהתסיסה הפך הסוכר שבו לאלכוהול. הענבים גדלים על הגפן, שכמו כל חבריה הצמחים הירוקים היא בעצם בית חרושת זעיר. בכל חלקי הצמח מצוי כלורופיל, חומר כימי שנותן לו את צבעו הירוק ותפקידו לייצר אנרגיה. את זה הוא עושה באמצעות פחמן דו-חמצני ומים, שבתוספת אנרגיית השמש יוצרים סוכר וחמצן.

את הסוכר שנוצר בהם מפנים הצמחים לפירות שהם מניבים. גם הגפן עושה את אותו הדבר בדיוק, ומאגרי הסוכר הם הענבים שאותם אוכלים – או, במקרה שלנו, הופכים ליין. הענבים עצמם מבשילים בין סוף חודש מאי לאמצע אוקטובר, תלוי בזן ובתנאי מזג האוויר במשך השנה.

כשהאשכולות על הענפים מתחילים להיות כבדים יוצא הכורם לבציר. זו עבודה מאוד עדינה ומדויקת משום שהענבים חייבים להגיע אל היקב במצב טוב כדי שלא ירקבו עוד לפני שמתחילים בכלל בתהליך הפקת היין. הענבים נבצרים בשתי שיטות – ידנית, שבה עוברים מגפן אחת לאחרת עם מזמרה ומורידים את האשכולות הבשלים, ומכאנית שנעשית באמצעות טרקטור המחובר למכונה בשם בוצרת.

חביות יין, אפשרי בהחלט לייצר בעצמכם

עכשיו צריך להוציא את המיץ מתוך הענבים. פעם, לפני הרבה מאוד שנים, נהגו להניח את האשכולות בתוך גת, מעין ברכה לא גדולה, ולדרוך על הענבים ברגליים יחפות (ונקיות, כמובן). היום זה פשוט יותר – משתמשים במכונה מיוחדת שמועכת אותם מעט וחושפת את בשרם. המכונה גם מפרידה את השדרות (הענף המרכזי בתוך אשכול ענבים) אבל משאירה את הגרעינים והקליפות – הם משפיעים לטובה על הטעם והצבע של היין. המיץ שנוצר נקרא תירוש, והוא חייב לעבור תהליך נוסף - תסיסה. בסופו יהפוך הסוכר שבעינב לאלכוהול, והתירוש כבר יהיה יין אמיתי.

התסיסה מתבצעת במכלים גדולים שאליהם מועבר התירוש. אבל שימו לב, התהליך הזה אינו קורה מעצמו אלא דורש את השתתפותם של שמרים, שהם פטריות חד תאיות זעירות. השמרים האלה הם אותם שמרים שאיתם אופים עוגות ולחם, וגם מייצרים בירה. הם נמצאים על קליפות הענבים, ובזכות זה יכלו לייצר יין כבר בימי קדם, עוד לפני שהבינו מדוע התירוש תוסס והופך ליין.

יין ביתי, לרוויה.

הפטריות אוכלות את התירוש ומה שנוצר בעקבות האכילה הזו הם אלכוהול ופחמן דו-חמצני.
אחרי כמה ימים או שבועות שבהם היין פשוט נח לו והשמרים עובדים, יש במכלי התסיסה יין. את היין הזה אפשר להכניס לבקבוקים ולמכור מיד, וזה מה שעושים עם רוב היינות הלבנים ועם חלק מהיינות האדומים. אבל כל השאר עוברים לשלב הבא שנקרא השבחה או יישון, ואת זה הם עושים בחביות עשויות מעץ אלון.